תפילות סוחפות אנשים למערבולת של ניתוק מהמציאות 

תפילות סוחפות אנשים למערבולת של ניתוק מהמציאות

באתר חד וחלק באינטרנט מדווח כי במחקרים בהם נבדקה השפעת תפילות על אנשים שלא היו מודעים לכך שמתפללים עבורם, לא נמצאה השפעה כלשהי לתפילות. מחקרים נוספים שבוצעו הניבו ממצאים אקראיים. חלקם לא גילה כל שיפור במצב חולים שהתפללו עבורם, וחלקם מצאו פרמטרים אחדים בהם חל שיפור מסוים בקרב חולים שהתפללו עבורם, יחסית לאלה שלא התפללו עבורם. תוצאות אלה יכולות לנבוע מתנודות אקראיות טבעיות או מגורמים נוספים שלא היו בבקרה.

המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך ב-2006, וכלל כ-1800 חולים שהתאוששו מניתוח מעקפים. הם חולקו לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי יתכן ויתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם, לנבדקים בקבוצה השנייה אמרו כי יתכן ויתפללו עבורם אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע. התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר! אחת הסברות שמנסות להסביר את הממצא הזה אומרת כי הם נכנסו לסוג של "חרדת ביצוע" עקב הידיעה כי מתפללים עבורם. בניגוד לטענות המאמינים, אין אם כן עדויות מחקריות לכך ש"תפילות" יכולות לעזור לחולה, ובוודאי לא במצבים כמו עיוורון, חרשות, סרטן, איידס, בעיות התפתחותיות, טרשת נפוצה, פריחות בעור, שיתוק ופגיעות שונות. אגודת הסרטן האמריקאית מסכמת את הנושא באופן חד משמעי באתר האינטרנט שלה: "הראיות המחקריות אינן תומכות בטענות כי ריפוי-אמונה מסוגל לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

מערכות אמונה רבות הינן נסמכות אשליות רבות שאנו מוקפים בהן מכל עבר, בנויות באופן שמרתיע את המאמין מלהטיל ספק באמונתו. אם לא יאמין מספיק – זה לא יעבוד. אם לא יאמין מספיק – ייענש ע"י ישויות עליונות. אנשים נוטים לחיות בהכחשה ולהמעיט מכוחו של הטבע ומהשפעה שלו על הקורה ביקום. מהרגע שאתה אדם מאמין קשה מאוד לסגת. הדבר חמור פי כמה כאשר מביעים דעה או רעיון נגד הדת. או אז המחויבות לדת מתחזקת פי כמה ומונעת התמודדות כנה עם המציאות. לעתים קרובות אנשים מחסלים את האמת בתואנה שלא מוכיחה כלום, במקום להתמודד עם עובדות החיים עצמן.

לבני אדם יש נטייה להיכנס לתפקיד שמייעדים להם. הם מאבדים את העצמאות המחשבתית ומתחילים לחשוב כמו שמצפים מהם לחשוב. גדלת במשפחה דתית ,אזי מצופה ממך להיות דתי. אם כולם בסביבתי חושבים שיש אלוהים , כנראה שזה נכון. בעיקר בזמנים של לחץ וחוסר ודאות אנשים מאמינים נוטים להישען על האמונה במקום לחשוב רציונלית בעצמם. מהרגע שקיימת בעיה כלשהי, אנשים מנסים לנהוג בתפילות לגבי כל הבעיות באותה הצורה. התפילות של המאמין מתאימות לכל חולי ולכל מכאוב. באיזה תחום יש רק דרך אחת לפתרון? ציות לסמכות דתית לא תורמת לפתרון אלא לקיבעון מכיוון שהאדם לא העז לחשוב אחרת מכפי שהנחתה הסמכות הדתית. התפילה נותנת לאנשים מאמינים חיזוקים חיוביים והרגשת התחברות עם אלוהים וכך היא סוחפת אותם למערבולת של ניתוק מהמציאות.

הנטייה של אנשים מאמינים היא להקשיב לדומים להם ולא להקשיב לשונים מהם. הנטייה היא להפריז בחשיבות התפילה ולהתעלם מנתוני אמת על עובדות החיים ביקום .חשיבות התפילה גורמת לאנשים ליצור הסברים אפילו כשאין להם מושג.

האם התפילה מסוגלת לשנות את המציאות? כותבי ישיבת ההסדר ברעננה יטענו כי הרב שרלו חושב כי התפילה מתעלה מעל הקשיים התאולוגיים והאמוציונליים. האדם זונח את שכלו, שאין ביכולתו לתפוס את האלוהות ולהבינה, כמו גם לתרגם את הקשר עם ריבונו של עולם למושגים תבוניים, ויוצר לו אי של חוויה קיומית מנחמת, כתינוק הפונה אל אביו. האדם המתפלל אף אינו עוסק בסער הפנימי שבו ובניסיונות ליישבו. סתירות פנימיות אלה, שברגיל מביאות אותו לידי קושי, הופכות להיות בסיס לקשר.

זהו אינו שקר אלא זו הונאה עצמית. תפילה יוצרת קשיים ומצבי דיסוננס. בן גוריון טען כי התפילה היא הונאה עצמית.

התפילה לא נועדה לשנות את המציאות. היא נועדה לצרכים אחרים ולאנשים שאינם יכולים לעצור במעמקי נפשם את ההגות ואת הרגש, את הלבטים והתלאות, את ערגותיהם וכיסופיהם, את ייאושם ומרירותם.איש באמונתו יחיה, ולמי שזה עושה טוב , מה טוב.